יום חמישי, 15 במאי 2014

כתרים

כתרים

לא משנה מה יש לכם בבית - נסיך או נסיכה, מלך או מלכה, אביר או אבירה. הכתר הוא מצרך מבוקש ויקר. והאמתי זה די נחמד להסתובב בבית עם כתר על הראש ולהרגיש ממשפחת המלוכה.
אז הנה הסבר פשוט וקצר להכנת כתר בקלות בבית.


אנחנו הכנו כתרים אילו למסיבת יום הולדת של ביתי, כך שככל אחד שהגיע קיבל כתר במקום כובע יום הולדת. הילדים ובעיקר הילדות כל כך התלהבו שהגיעו כל השבוע לגן עם הכתרים על הראש.



אז מה צריך:
סול נצנצים (ניתן למצוא כל חנות יצירה במגוון גדול של צבעים, בגודל 4A או בגודל של גיליון בריסטול)
מספרים
שדכן
גומי (לא חובה)
טול (לא חובה) אפשר גם כל סרט צבעוני.


איך יוצרים:
מכאן לא נשארה בכלל הרבה עבודה:
מציירים על הסול משולשים עד הגובה הרצוי, גוזרים בהתאם לשרטוט. (ואפשר כעת לגזור קו ישר מהצג השני והנה עוד כתר כמעט ומוכן)
בוחרים את הגודל הרצוי ומשדכים. מוספים גומי בשני הצדדים במידה ורוצים.
ניתן להוסיף בד, טול, סרטים וכו' מאחור והנה כתר מלכותי ביותר.
מצרפת תמונה של כתר משודרג...
והנכם מוכתרים בזאת.....









יום שני, 31 במרץ 2014

קשקוש שהוא יצירת אומנות.

אנחנו אוהבים ליצור בבית ולכן הגדולה שלי כל הזמן עסוקה בציור, צבע, הדבקות וגזירות.
שהתחילה גן חדש היא לא עשתה אף יצירה בגן וזה היה לי די מוזר.
בהתחלה אמרו לי שהיא עסוקה בצד החברתי כרגע, אח"כ אמרו שיש לה מזה מספיק בבית  ולכן אין לה צורך בגן. 
באחד הפעמים היא אמרה שהיא מציירת קשקוש וזה לא יפה....הבנתי שהיא כנראה נעלבה בגן מילד זה או אחר.



הלכנו למרפסת והבאתי הרבה צבעי גואש, לקחתי בריסטול גדול והתחלנו לצבוע אותו יחדיו. אח"כ צבעתי את ידיה והיא הטביעה אותם בבריסטול ואז צבענו את כפות הרגלים וגם אותם הטבענו. ואז פשוט קישקשנו, צבענו, מרחנו, צחקנו. לקחנו גם צבע עם האצבעות והשפרצנו לכל עבר. בסוף יצא קישקוש גדול ומדהים.

שאלתי אותה איך היה לה? והיא אמרה כיף. הסברתי לה שזה מה שהלב שלה צייר: פשוט כיף, כי זה מה שהוא רצה. זה לא משנה אם זה פרח יפה, בית, ילדה או סתם קשקוש העיקר זה הההנאה. וברגע שנהנים יוצא דבר מדהים!

למחרת בבוקר שהיא הגיעה לגן היא לקחה נייר וציירה להנאתה. מה שהיא רוצה אפילו קשקוש....



ועכשיו ניתן גם לשדרג את ההנאה ולהפוך לאומנות כדי לתלות בסלון.

מה צריך:
צבעי גואש
מסגרת עם קנבס
נייר דבק


מה עושים:
חותכים את הנייר דבק ומדביקים לאורך ולרוחב הקנבס ויוצרים צורות הנדסיות שונות.
יש להדק טוב טוב את הנייר דבק ומומלץ אפילו לשים שתי שכבות
כעת צובעים בכיף ומתפרעים עם הצבעים ככל העולה על רוחכם. ניצן להשפריץ עוד כמה טיפות.
מניחים לייבוש ולאחר שהתייבש לחלוטין מורידים את הנייר דבק.

והתוצאה: אומנות לשמה והנאה מרובה



יום רביעי, 12 במרץ 2014

נעלים מתחפשות



אפשר כמובן להגיד שכל זה נעשה לכבוד לבעקבות הפורים המתקרב, אבל האמת היא שהחלטתי לטפל בנעלי בד לילדים זה כי אמילי, הבת הצעירה שלי, בת 2 וקצת, סירבה בצורה חד משמעית לנעול אותם.

זה התחיל עוד לפני 3 שנים,  כשקים, הבכורה מבין שתי בנותיי, קיבלה במתנה היישר מלונדון נעליים חמודות, פשוטות, ו... אפורות. זה כנראה עיניין של גיל, אך היא לא הסכימה לנעול אותם אף פעם. 
כשהגיע תור של אמילי, הסיפור חזר, ואז החלוטתי פשוט לצבוע אותם, לתת להם טאץ' צבעוני כלשהו.

ההתלהבות הייתה רבה, ועכשיו מחכים שיפסקו הגשמים בשביל ללכת איתם :)

השתמשתי בצבעי טוליפ (תוצרת פלייד), הצביעה היא נורא פשוטה, אפילו אין צורך במכחול.

וככה זה נראה קודם:

 


יום רביעי, 15 בינואר 2014

הנסיכה עם הכתר על הראש


הכתר הוא אחד הדברים החשובים בתלבושת הנסיכה. תשאלו את עדי (ביתי הבכורה) יש לה כבר מאסטר בתחום. וגם שירי כבר מבקשת לשים כתר או קשת. 




ברגע שיש לך כתר על הראש, תחושת הנסיכות והמלכות מצטרפת בקלות.
האמת היא יש בזה משהו, זה מוסיף נופך רם מעלה שכזה.
אז הפעם החלטנו ליצור לנו כתר שושנים מעשה ידינו ותבנית ביצים...
(את הרעיון ראיתי לראשונה בפינטרסט כתר שושנים)



































מה צריך:
תבנית ביצים
צבעי גואש
נצנצים
2 חוטרים/ מנקה מקטרות


מה עושים:
חותכים את התבנית בהתאם לשקעים
צובעים את השקעים כיד הדמיון
שמים דבק במרכז ומפזרים נצנצים
משאירים בצד לייבוש.
לאחר שהתייבש יוצרים חור בכל אחד מהצדדים התחתונים של הפרח שנוצר ומשחילים את החוטר.
יש צורך בשני חוטרים. 





































מחברים ומרגישים נסיכה אפילו מלכה...
ואפרופו מלכה, ממליצה בחום על הספר אוליביה והנסיכות בוורוד. מומלץ לכל הנסיכות באשר הן!

יום שלישי, 7 בינואר 2014

דלעת וסינדרלה..


זכרון ילדות חזק שלי, זה הסרט ערבי ביום שישי אחה"צ.
בזמנו היה רק ערוץ 1 והסרט הערבי של יום שישי היה הפסגה הקולנעית. כמעט כולם הכירו, שמעו, או ראו באדיקות בכל שישי את גיבורי העולם הערבי בסרטי הדרמה בורקס הידוע.
אצלנו במשפחה באמת התלווה לזה גם בורקס. בורקס דלעת. הדלעת מהכרכרה של סינדרלה...
כמעט בכל שישי אמא שלי הייתה מכינה בורקס ממולא בדלעת. כן, כן דלעת. מילוי אחר ולא מוכר אבל וזה כל כך טעים וממכר. 


המגשים החמים הונחו על השיש לקירור ובכל פעם אחותי ואני היינו גונבות בורקס אחד. ועוד אחד. ועוד אחד. וכך לאורך כל הצפיה בסרט הערבי המגש היה הולך ומתרוקן.....לארוחה כבר לא היה נשאר הרבה.




גם היום אני ממשיכה עם הבורקס דלעת. הבנות שלי ממש אוהבות וזה להיט תמיד.
בצק עלים כבר כמעט ולא נכנס אלינו הביתה ולכן היה צריך למצוא פתרון אחר. כדי שסינדרלה תישאר בריאה וחטובה..
את הבצק הבא מצאתי בבלוג: מה בלוגריה ואימצתי לי אותו.
אז הנה המתכון כפי שאנחנו מכינים:

מצרכים לבצק:
2 כוסות קמח
כוס מים רותחים
100 גרם חמאה (המתכון המקורי עם מרגרינה שגם ממנו נפרדנו בביתנו)
חצי כפית מלח
כף חומץ
לממהרים: משתמשים בבצק עלים, עם כבר עדיף בצק עלים מחמאה.

מילוי:
חתיכת דלעת גדולה
(בתמונות המילוי דלורית ובטטה)

אופן ההכנה
חותכים את הדלעת ומבשלים עד שמתרככת. מסננים ומועכים. (אין צורך שלא ישארו נוזלים כלל, הרטיבות של הדלעת מוסיפה הרבה)
מוספים מעט מלח לפי הטעם.
מערבבים בקערה את כל חומרי הבצק ויוצרים בצק רך ונעים לעבודה. לעיתים צריך להוסיף קמח.
מרדדים על משטח מקומח. יוצרים עיגולים.
שמים במרכז של כל אחד חצי כפית- כפית מהדלעת. סוגרים ומניחים בתבנית עם נייר אפיה.
מברישים בביצה ומפזרים שומשום מעל.
אופים בתנור שחומם מראש ל 180 מעלות. ואופים כ20-30 דקות עד שמתקבל צבע זהוב.

יוצא טעים וממכר.
אבל חייבת לגלות שעם בצק עלים הטעם הרבה יותר טוב....















יום ראשון, 8 בדצמבר 2013

מבוא לאנימציה - ילדים




































אז הנה הם - ימי החורף הגשומים, יושבים בבית ונהנים ממה שיש.
אפשר לשתות תה חם בלי לצאת מהמיטה, מתחת לשמיכת פוך החמה, לקרוא ספר, להקשיב לגשם ולרעמים בחוץ, או אולי לטוס לפריס ולשוטט ברחובות, רק אני והאיש, מתחת למטרייה ענקית, והקור זה רק סיבה טובה להיכנס כל שעה לבתי קפה או מאפיות...

טוב, טוב, אני באה... הן לא נותנות לי אפילו לחלום, המתולתלות הפושטקיות האלה. 
כשגשום בחוץ צריך להעסיק אותם בבית, וזה לא משימה קלה (אם לא משאירים אותן פשוט לפרק את הבית ולתת לוונדליזם לחגוג.
אז בשבת החלטתי שקים (בת 5.5) כבר מספיק גדולה בשביל ללמד אותה אנימציה, מה גם שזה התברר כעיסוק לפחות לשעה.

מה אנחנו צריכים:
שתי פיסות נייר, כמה שיותר דק, 10 ס"מ בערך
עיפרון
מהדק

מציירים על אחד הניירות את הציור - עדיף כמה שיותר פשוט. 
מעל זה שמים את הנייר השני, מהדקים עם מהדק סיכות בחלק העליון, בודקים שהציור התחתון משתקף מעט, ומציירים מעל זה את אותו הציור כמעט, עם השינוי הקל - תזכרו, יש לנו רק 2 פריימים בסרט ))
שמים בקצה את העיפרון, מגלגלים עליו את הדף העליון, עד הסוף ומתחילים להזיז אותו מהר למעלה ולמטה. מסתכלים ונהנים והקסם הקטן שנוצר.




































אנחנו התחלנו מהפרצוף השמח - עצוב, המשכנו עם ילד שהבלון שלו עף, בת הים שמזיזה את הזנב, ובסוף ציירתי את הפייה שעפה.








ספרים רבותי, ספרים...עם מה מתחילים אצל הקטנטנים

אינסוף קלאסיקות ילדות שלנו עדין ממשיכים להמכר ונמצאים כמעט בכל בית.
אבל מתי מתחילים להקריא סיפור ועם איזה סיפורים כדאי להתחיל?
אני התחלתי עם הבת הבכורה שלי בגיל חודש וחצי. אבל אני מכירה כאלה שהתחילו כבר הרבה קודם.....וכן גם כאלה שהתחילו בגיל מאוחר יותר שהילד הבין הרבה יותר.

ההמלצה שלי, אל תחכו! פשוט תתחילו. מהרגע שיש לכם כוח וזמן או ברגע שאתם מחפשים פעילות נוספת בבית.


כן, אולי זה נראה לכם מצחיק או מגוחך. מה הילד מבין ומה הוא מקבל? הוא עולל קטן הוא רק התחיל לזהות בריח ובקול את אמא ואבא.
אבל תתפלאו, הם מקבלים מזה והמון: הילד מקבל מכם תשומת לב נוספת ואחרת, מאפשר לכם משחק ופעילות משותפת, זה מגרה את חוש הראיה עם תמונות צבעוניות וחוש השמיעה עם טונציה ודיבוב הדמויות על ידכן, זה מפתח להם סבלנות וריכוז, זה מפעיל להם חושים רבים ומחדד אותם.
 אני הייתי נשכבת על הרצפה ליד ביתי ומראה לה את הסיפור ומקריאה. יש הורים שפשוט עשו זאת תוך כדי האכלה או באמבטיה, או אפילו כטקס לפני השינה. כל אחד בוחר את המקום שנוח לו


לא לכל ילד יהיה את הסבלנות להקשיב או להתייחס לטקס זה. אבל אתם המשיכו גם אם הוא עושה דברים אחרים תוך כדי. אל תכריחו אותו "להקשיב" גם אם הוא גדול יותר וזוחל לכיוון אחר, המשיכו להקריא עד סוף הסיפור. הם מקשיבים בדרכם שלהם. כמו שאתם מנסים ללמד אותם ללכת לישון. צריך גם להקנות להם את האהבה לספרים.
שהם יגדלו תבינו יותר את טעמם ותוכלו לבחור ספרים אינטרקטיבים שמפעילים אותם ומעשירים את עולם הדמיון, זו התחלה נהדרת לחשוף אותם לתכנים נוספים ולהרגיל אותם לסיפורים.



טוב, נאמר שהשתכנעתם להתחיל לקרוא כבר בגיל חודש. אבל עם מה מתחילים? איזה סיפורים? מה כדאי שיהיה לנו בספריה?
ובכן  נתחיל בזה שיש מלאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא ספרים וכל אחד יתחבר לסיפור כזה או אחר ועם הזמן תלמדו גם לאהוב סופרים שונים שקולעים יותר לטעמם של ילדכם.
אני באופן אישי רכשתי בהתחלה את הקלאסיקות של ילדותנו:
מעשה בחמישה בלונים, תירס חם, איה פלוטו , הבית של יעל, בוא אלי פרפר נחמד וכו'. יש לציין שספרים אילו קצת ארוכים לפעוטות קטנים. אבל אצלנו זה עבד.
רכשתי גם ספר עם תמונות של חיות ובכל עמוד עשינו את קול החיה או דיברנו עליה קצת.




קיימת סדרה של ספרוני אצבע קטנים עם חיות. בכל ספר יש חיה שצריך להכניס את האצבע ותוך כדי הקראה להזיז אותה בהתאם. סיפורים קצרים וחמודים ומאוד מעניינים. יש בסדרה לפחות עשרים סוגים, כמו: גור הכלב, יובל השועל, דבורה, אפרוח ועוד ועוד.

היות ורשימת הספרים היא כ"כ גדולה, אמליץ פה על כמה סופרים שהוציאו ספרים רבים ובעיניי מאוד מומלצים:

אמי רובינגר- כל הספרי ילדים שלו כתובים בחרוזים ועל הילד להשלים את המילה החסרה. ספרים קצרים וחביבים שמלמדים מספרים, גדול קטן ועוד. ספרים לדוגמא: אין אריות כאלה, חתול קטן חתול גדול, בובי בוא בובי לך, פשפש מתלבש, האו עד עשר, תזמורת מפלצות הקצב, אנחנו מטיילים ועוד הרבה טובים מאוד...

רינת הופר- סיפורים שמאויירים בחן רב ומלא צבעים ומספרים בחרוזים ובקלילות מדהימה: איילת מטיילת, מי ראה את איילת, החתולה של איילת, חנן הגנן, שבלול בצנצנת, הצב בצבוץ ועוד...

אריק קרל – סופר אמריקאי שהוציא ספרי ילדים רבים ומאוד חינוכיים, בדר"כ לכל ספר יש טריק שבכל דף מתקדמים למשהו אחר ומעניין. הזחל הרעב, רוצה להיות חבר שלי, חיפושית עצבנית, מכף רגל ועד ראש, עכביש עסוק ועוד

מאיר שלו- כותב ספריםלמבוגרים ולילדים בכל הגילאים. כך שחלק מהספרים מתאימים לגיל מאוחר יותר וחלק לגיל צעיר יותר. יש לציין שיש לו הרבה ספרים מומלצים וזו רשימה קטנה קטנה: החתול קרמר, את זה, אבא עושה בושות, הכינה נחמה, גומות החן של זוהר, הטרקטור בארגז החול, רוני ונומי והדב יעקב...

נירה הראל- עוד סופרת ילדים עם ספרים נהדרים שתמיד נהנים מהם בכל גיל. ספרים לדוגמא: את זה, שפת הסימנים של נועה, מי העיר את שי, סבא בישל מרק, מיקי תפסיקי, אחד יותר מידי ועוד הרבה הרבה..

אריק היל סדרת הספרים פינוקי- כמו שאמר חבר טוב שלנו שאפשר לקרוא לסדרת הספרים הזו "פינוקי עושה קופה" מדובר על כלב חמוד ושובב שעובר כל מיני חוויות. מרבית הספרים עם דף הצצה שהילד יכול להזיז ולהשתתף בסיפור. אילו סיפורים קצרים וחביבים והילדים מאוד מתחברים אליו. יש בסדרה מעל 40 סיפורים. ממליצה לרכוש 2-3 שמתאימים לכם. מתאים כבר מגיל צעיר מאוד.

פאול קור- ספריו מתאימים לגיל שנה וחצי- שנתיים. הם ארוכים יותר. הם מסופרים בצורה חרוזית והיתולית. קצת מהרשימה: כספיון, הפיל שרצה להיות הכי, הדג שלא רצה להיות דג, לפעמים, הילד שאהב את הירח וכו'

עוד קצת סיפורים טובים ומומלצים: סבתא בישלה דייסה (ספר הכולל דמות להפעלה באצבעות), איפה גברת זרת, האריה שאהב תות, ברכבת יושבת ארנבת, לילה טוב ירח, תפלילה, בנצי הפיל, בייגלה וכו'.

זוהי רשימה מאוד חלקית, כמו שרואים לא חסר ספרי ילדים מומלצים ויש עוד כ"כ הרבה סופרים טובים שהוציאו ספרים נהדרים. אל תתפתו לקנות ישר. תשבו תקראו את הספר ותחליטו האם הוא מתאים לילדכם ולדרך חינוכם. ספרים נשארים לאורך זמן וגם שהילד גדל הוא חוזר לאותם ספרים מוכרים ואהובים.וגם כמו שאנחנו מכירים ויודעים יש הרבה מאוד מבצעים בחנויות הספרים, שווה לחכות להם ואז לבחור מה שמתאים לכם.