אפשר כמובן להגיד שכל זה נעשה לכבוד לבעקבות הפורים המתקרב, אבל האמת היא שהחלטתי לטפל בנעלי בד לילדים זה כי אמילי, הבת הצעירה שלי, בת 2 וקצת, סירבה בצורה חד משמעית לנעול אותם.
זה התחיל עוד לפני 3 שנים, כשקים, הבכורה מבין שתי בנותיי, קיבלה במתנה היישר מלונדון נעליים חמודות, פשוטות, ו... אפורות. זה כנראה עיניין של גיל, אך היא לא הסכימה לנעול אותם אף פעם.
כשהגיע תור של אמילי, הסיפור חזר, ואז החלוטתי פשוט לצבוע אותם, לתת להם טאץ' צבעוני כלשהו.
ההתלהבות הייתה רבה, ועכשיו מחכים שיפסקו הגשמים בשביל ללכת איתם :)
השתמשתי בצבעי טוליפ (תוצרת פלייד), הצביעה היא נורא פשוטה, אפילו אין צורך במכחול.
וככה זה נראה קודם:
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה