כתרים

כתרים

לא משנה מה יש לכם בבית - נסיך או נסיכה, מלך או מלכה, אביר או אבירה. הכתר הוא מצרך מבוקש ויקר. והאמתי זה די נחמד להסתובב בבית עם כתר על הראש ולהרגיש ממשפחת המלוכה.

אז הנה הסבר פשוט וקצר להכנת כתר בקלות בבית.

אנחנו הכנו כתרים אילו למסיבת יום הולדת של ביתי, כך שככל אחד שהגיע קיבל כתר במקום כובע יום הולדת. הילדים ובעיקר הילדות כל כך התלהבו שהגיעו כל השבוע לגן עם הכתרים על הראש.

אז מה צריך:

סול נצנצים (ניתן למצוא כל חנות יצירה במגוון גדול של צבעים, בגודל 4A או בגודל של גיליון בריסטול)

מספרים

שדכן

גומי (לא חובה)

טול (לא חובה) אפשר גם כל סרט צבעוני.

איך יוצרים:

מכאן לא נשארה בכלל הרבה עבודה:

מציירים על הסול משולשים עד הגובה הרצוי, גוזרים בהתאם לשרטוט. (ואפשר כעת לגזור קו ישר מהצג השני והנה עוד כתר כמעט ומוכן)

בוחרים את הגודל הרצוי ומשדכים. מוספים גומי בשני הצדדים במידה ורוצים.

ניתן להוסיף בד, טול, סרטים וכו' מאחור והנה כתר מלכותי ביותר.

מצרפת תמונה של כתר משודרג...

והנכם מוכתרים בזאת.....

קשקוש שהוא יצירת אומנות.

אנחנו אוהבים ליצור בבית ולכן הגדולה שלי כל הזמן עסוקה בציור, צבע, הדבקות וגזירות.

שהתחילה גן חדש היא לא עשתה אף יצירה בגן וזה היה לי די מוזר.

בהתחלה אמרו לי שהיא עסוקה בצד החברתי כרגע, אח"כ אמרו שיש לה מזה מספיק בבית  ולכן אין לה צורך בגן. 

באחד הפעמים היא אמרה שהיא מציירת קשקוש וזה לא יפה....הבנתי שהיא כנראה נעלבה בגן מילד זה או אחר.

הלכנו למרפסת והבאתי הרבה צבעי גואש, לקחתי בריסטול גדול והתחלנו לצבוע אותו יחדיו. אח"כ צבעתי את ידיה והיא הטביעה אותם בבריסטול ואז צבענו את כפות הרגלים וגם אותם הטבענו. ואז פשוט קישקשנו, צבענו, מרחנו, צחקנו. לקחנו גם צבע עם האצבעות והשפרצנו לכל עבר. בסוף יצא קישקוש גדול ומדהים.

שאלתי אותה איך היה לה? והיא אמרה כיף. הסברתי לה שזה מה שהלב שלה צייר: פשוט כיף, כי זה מה שהוא רצה. זה לא משנה אם זה פרח יפה, בית, ילדה או סתם קשקוש העיקר זה הההנאה. וברגע שנהנים יוצא דבר מדהים!

למחרת בבוקר שהיא הגיעה לגן היא לקחה נייר וציירה להנאתה. מה שהיא רוצה אפילו קשקוש....

ועכשיו ניתן גם לשדרג את ההנאה ולהפוך לאומנות כדי לתלות בסלון.

מה צריך:

צבעי גואש

מסגרת עם קנבס

נייר דבק

מה עושים:

חותכים את הנייר דבק ומדביקים לאורך ולרוחב הקנבס ויוצרים צורות הנדסיות שונות.

יש להדק טוב טוב את הנייר דבק ומומלץ אפילו לשים שתי שכבות

כעת צובעים בכיף ומתפרעים עם הצבעים ככל העולה על רוחכם. ניצן להשפריץ עוד כמה טיפות.

מניחים לייבוש ולאחר שהתייבש לחלוטין מורידים את הנייר דבק.

והתוצאה: אומנות לשמה והנאה מרובה

נעלים מתחפשות

אפשר כמובן להגיד שכל זה נעשה לכבוד לבעקבות הפורים המתקרב, אבל האמת היא שהחלטתי לטפל בנעלי בד לילדים זה כי אמילי, הבת הצעירה שלי, בת 2 וקצת, סירבה בצורה חד משמעית לנעול אותם.

זה התחיל עוד לפני 3 שנים,  כשקים, הבכורה מבין שתי בנותיי, קיבלה במתנה היישר מלונדון נעליים חמודות, פשוטות, ו... אפורות. זה כנראה עיניין של גיל, אך היא לא הסכימה לנעול אותם אף פעם. 

כשהגיע תור של אמילי, הסיפור חזר, ואז החלוטתי פשוט לצבוע אותם, לתת להם טאץ' צבעוני כלשהו.

ההתלהבות הייתה רבה, ועכשיו מחכים שיפסקו הגשמים בשביל ללכת איתם :)

השתמשתי בצבעי טוליפ (תוצרת פלייד), הצביעה היא נורא פשוטה, אפילו אין צורך במכחול.

וככה זה נראה קודם:

 

הנסיכה עם הכתר על הראש

הכתר הוא אחד הדברים החשובים בתלבושת הנסיכה. תשאלו את עדי (ביתי הבכורה) יש לה כבר מאסטר בתחום. וגם שירי כבר מבקשת לשים כתר או קשת. 

ברגע שיש לך כתר על הראש, תחושת הנסיכות והמלכות מצטרפת בקלות.

האמת היא יש בזה משהו, זה מוסיף נופך רם מעלה שכזה.

אז הפעם החלטנו ליצור לנו כתר שושנים מעשה ידינו ותבנית ביצים...

(את הרעיון ראיתי לראשונה בפינטרסט כתר שושנים)

מה צריך:

תבנית ביצים

צבעי גואש

נצנצים

2 חוטרים/ מנקה מקטרות

מה עושים:

חותכים את התבנית בהתאם לשקעים

צובעים את השקעים כיד הדמיון

שמים דבק במרכז ומפזרים נצנצים

משאירים בצד לייבוש.

לאחר שהתייבש יוצרים חור בכל אחד מהצדדים התחתונים של הפרח שנוצר ומשחילים את החוטר.

יש צורך בשני חוטרים. 

מחברים ומרגישים נסיכה אפילו מלכה...

ואפרופו מלכה, ממליצה בחום על הספר אוליביה והנסיכות בוורוד. מומלץ לכל הנסיכות באשר הן!

דלעת וסינדרלה..

זכרון ילדות חזק שלי, זה הסרט ערבי ביום שישי אחה"צ.

בזמנו היה רק ערוץ 1 והסרט הערבי של יום שישי היה הפסגה הקולנעית. כמעט כולם הכירו, שמעו, או ראו באדיקות בכל שישי את גיבורי העולם הערבי בסרטי הדרמה בורקס הידוע.

אצלנו במשפחה באמת התלווה לזה גם בורקס. בורקס דלעת. הדלעת מהכרכרה של סינדרלה...

כמעט בכל שישי אמא שלי הייתה מכינה בורקס ממולא בדלעת. כן, כן דלעת. מילוי אחר ולא מוכר אבל וזה כל כך טעים וממכר. 

המגשים החמים הונחו על השיש לקירור ובכל פעם אחותי ואני היינו גונבות בורקס אחד. ועוד אחד. ועוד אחד. וכך לאורך כל הצפיה בסרט הערבי המגש היה הולך ומתרוקן.....לארוחה כבר לא היה נשאר הרבה.

גם היום אני ממשיכה עם הבורקס דלעת. הבנות שלי ממש אוהבות וזה להיט תמיד.

בצק עלים כבר כמעט ולא נכנס אלינו הביתה ולכן היה צריך למצוא פתרון אחר. כדי שסינדרלה תישאר בריאה וחטובה..

את הבצק הבא מצאתי בבלוג: מה בלוגריה ואימצתי לי אותו.

אז הנה המתכון כפי שאנחנו מכינים:

מצרכים לבצק:

2 כוסות קמח

כוס מים רותחים

100 גרם חמאה (המתכון המקורי עם מרגרינה שגם ממנו נפרדנו בביתנו)

חצי כפית מלח

כף חומץ

לממהרים: משתמשים בבצק עלים, עם כבר עדיף בצק עלים מחמאה.

מילוי:

חתיכת דלעת גדולה

(בתמונות המילוי דלורית ובטטה)

אופן ההכנה

חותכים את הדלעת ומבשלים עד שמתרככת. מסננים ומועכים. (אין צורך שלא ישארו נוזלים כלל, הרטיבות של הדלעת מוסיפה הרבה)

מוספים מעט מלח לפי הטעם.

מערבבים בקערה את כל חומרי הבצק ויוצרים בצק רך ונעים לעבודה. לעיתים צריך להוסיף קמח.

מרדדים על משטח מקומח. יוצרים עיגולים.

שמים במרכז של כל אחד חצי כפית- כפית מהדלעת. סוגרים ומניחים בתבנית עם נייר אפיה.

מברישים בביצה ומפזרים שומשום מעל.

אופים בתנור שחומם מראש ל 180 מעלות. ואופים כ20-30 דקות עד שמתקבל צבע זהוב.

יוצא טעים וממכר.

אבל חייבת לגלות שעם בצק עלים הטעם הרבה יותר טוב....